שיעור 4 🧪 מעבדה ~40 דק׳

מעבדה: יצירת המכונה הוירטואלית הראשונה

מעבדה מעשית

שיעור זה הוא תרגול ב-Cisco Packet Tracer. פתחו את התוכנה ובצעו את השלבים בעצמכם — הדרך הטובה ביותר ללמוד רשתות היא לבנות אותן.

עד עכשיו דיברנו על מה זו וירטואליזציה, למה VMware Workstation Pro, ואיך להגדיר את הסביבה. הגיע הרגע לעשות את זה בפועל. במעבדה הזו ניצור VM מאפס, נחבר אליו קובץ ISO של מערכת הפעלה, ונעבור את תהליך ההתקנה. בסוף המעבדה תהיה לכם מכונה עובדת — ומערכת הפעלה שלמה — שחיה בתוך Windows שלכם, בלי לגעת בכונן הקשיח האמיתי.

מטרה

ליצור VM חדשה ב-VMware Workstation Pro, לחבר אליה קובץ ISO של מערכת הפעלה אורחת מבוססת Linux, לעבור את אשף ההתקנה, ולוודא שה-Guest OS עולה ועובדת לאחר האתחול הראשון.

הכנה

לפני שפותחים את VMware, צריך קובץ ISO להתקנה.

בחרו הפצת Linux מתאימה

לצורך המעבדה הזו, כל הפצת Linux חינמית תעבוד. Ubuntu Desktop היא הבחירה הנוחה ביותר למתחילים — ממשק גרפי ברור, תיעוד עשיר, וקהילה גדולה. אם כבר יש לכם העדפה אחרת (Fedora, Debian, Linux Mint ואחרות) — בהחלט השתמשו בה.

חשוב: הורידו את ה-ISO מהאתר הרשמי של ההפצה בלבד. אל תורידו ISO ממקורות שלישיים לא מוכרים.

הורדת ה-ISO

  1. היכנסו לאתר הרשמי של ההפצה שבחרתם.
  2. מצאו את עמוד ה-Download ובחרו את גרסת ה-Desktop (לא Server — אנחנו רוצים ממשק גרפי).
  3. הורידו את קובץ ה-.iso — גודלו בדרך כלל בין 1 ל-5 GB.
  4. זכרו היכן שמרתם אותו. לדוגמה: C:\Downloads\ubuntu-desktop.iso. תצטרכו לנווט אליו בעוד כמה דקות.

טיפ: אם ההורדה לוקחת זמן, המשיכו לקרוא את שלבי המעבדה כדי לדעת מה מצפה לכם — ואז תחזרו כשהקובץ מוכן.


השלבים

שלב 1 — פתיחת אשף ה-VM החדש

  1. פתחו את VMware Workstation Pro.
  2. בתפריט העליון לחצו על File → New Virtual Machine…
  3. ייפתח New Virtual Machine Wizard. בחרו Typical (recommended) ולחצו Next.

שימו לב: קיימת גם אפשרות Custom (Advanced). לצורך המעבדה הזו Typical מספיק לגמרי — Custom נועד לתצורות מיוחדות שנעסוק בהן בהמשך.


שלב 2 — חיבור קובץ ה-ISO

  1. במסך Guest Operating System Installation בחרו Installer disc image file (iso):.
  2. לחצו על Browse… ונווטו לתיקייה שבה שמרתם את ה-ISO.
  3. בחרו את הקובץ ולחצו Open.
  4. VMware ינסה לזהות אוטומטית את מערכת ההפעלה. אם הוא מזהה אותה, תופיע הודעה כמו Detected operating system: Ubuntu 64-bit — זה טוב.
  5. לחצו Next.

חשוב: אם ב-VMware יש אפשרות Easy Install עבור ההפצה שבחרתם, היא תגדיר את המשתמש הראשוני אוטומטית. במקרה כזה תוצג בקשה לשם משתמש וסיסמה עוד בשלב האשף — מלאו אותם עכשיו, תצטרכו אותם בשלב ההתחברות.


שלב 3 — שם המכונה ומיקום

  1. בשדה Virtual machine name תנו ל-VM שם ברור, לדוגמה Ubuntu-Lab-01. שם טוב יעזור לכם כשתצברו מכונות.
  2. בדקו את שדה Location — זה המקום בדיסק שבו ישמרו קבצי ה-VM. אמורה להופיע שם התיקייה שהגדרתם בשיעור הקודם. אם לא — לחצו Browse ובחרו אותה.
  3. לחצו Next.

שלב 4 — גודל הדיסק הוירטואלי

  1. בשדה Maximum disk size (GB) הזינו בין 20 ל-25 GB. עבור מערכת הפעלה לימודית זה מרווח בהחלט.
  2. בחרו כיצד לאחסן את הדיסק:
אפשרותמה זה אומרמתי לבחור
Store virtual disk as a single fileקובץ VMDK אחד גדולביצועים טובים יותר; מחשב שלא מעביר קבצים בין דיסקים
Split virtual disk into multiple filesמספר קבצים קטניםנוח להעברה בין דיסקים שמגבילים גודל קובץ יחיד

לצורך המעבדה — Single file הוא הבחירה הנוחה. אם אתם על מחשב שיש בו הגבלת גודל קובץ (כגון FAT32), בחרו Split.

  1. לחצו Next.

שלב 5 — סקירת החומרה לפני הסיום

לפני שלוחצים Finish, לחצו על Customize Hardware… לסקירה מהירה:

  • Memory (RAM): ברירת המחדל עשויה להיות 1–2 GB. שנו ל-2 GB לפחות, ואם יש לכם 16 GB RAM ומעלה — 4 GB יתנו חוויה נוחה יותר. אל תקצו יותר ממחצית ה-RAM הפיזי של המחשב.
  • Processors: ברירת המחדל (1 ליבה) מספיקה למעבדה. לא נגע בזה עכשיו.
  • Network Adapter: ודאו שנבחר NAT. זה מאפשר ל-VM לגשת לאינטרנט דרך חיבור ה-Windows שלכם, בלי הגדרות מורכבות.

שימו לב: את החומרה תמיד אפשר לשנות גם אחרי היצירה (כשה-VM כבוי). ההגדרות כאן הן נקודת הפתיחה, לא גזירת גורל. מודול 2 יעסוק בהגדרת חומרה בעומק.

לחצו Close כדי לסגור את תיבת הדיאלוג של החומרה, ואז לחצו Finish.


שלב 6 — הפעלת ה-VM וביצוע ההתקנה

VMware יצור את המכונה ויפעיל אותה אוטומטית. ה-VM יתחיל לאתחל מקובץ ה-ISO — בדיוק כמו מחשב שמאתחל מ-USB.

מה שתראו עכשיו הוא אשף ההתקנה של מערכת ההפעלה האורחת. הממשק משתנה בין הפצה להפצה, אבל השלבים הכלליים דומים:

  1. בחרת שפה ואזור זמן — בחרו לפי נוחיותכם.
  2. סוג ההתקנה — בחרו Erase disk and install (או שינוי שם דומה). אל תדאגו: ה”דיסק” הזה הוא הקובץ הוירטואלי שיצרנו, לא הדיסק האמיתי שלכם.
  3. יצירת משתמש — הזינו שם משתמש וסיסמה. אל תשכחו אותם — תצטרכו אותם להתחברות.
  4. המתנה — ההתקנה עשויה לארוך 5–15 דקות. זה נורמלי.
  5. אתחול — בסיום ההתקנה המכונה תאתחל. VMware יסיר את ה-ISO אוטומטית (או שתתבקשו ללחוץ Enter).

טיפ: לחיצה בתוך חלון ה-VM “לוכדת” את העכבר והמקלדת לתוכו. כדי לשחרר את העכבר ולחזור ל-Windows — לחצו Ctrl + Alt.


שלב 7 — כניסה ראשונה

לאחר האתחול תופיע מסך ההתחברות של Guest OS. היכנסו עם שם המשתמש והסיסמה שיצרתם. אם הכל עבד — ברוכים הבאים לשולחן העבודה של מערכת ההפעלה האורחת שלכם, שרצה בתוך Windows.


בדיקה

המעבדה הצליחה אם:

  • ה-VM מופיעה ברשימת המכונות בצד שמאל של VMware Workstation.
  • ה-VM עלתה ומציגה את שולחן העבודה של Guest OS לאחר ההתחברות.
  • העכבר והמקלדת עובדים בתוך ה-VM.
  • שחרור העכבר עם Ctrl + Alt מחזיר אתכם ל-Windows.

טיפ — Snapshot ראשון: מיד אחרי שה-VM עלתה והכל עובד, זה הזמן הנכון לצלם Snapshot — נקודת שחזור נקייה. אם משהו ישתבש בהמשך, תוכלו לחזור לרגע הזה. מודול 4 יכסה Snapshots בעומק עם כל האפשרויות; לעת עתה, לחצו VM → Snapshot → Take Snapshot… ותנו לו שם כמו Clean Install.


בדיקת תקלות

ה-VM לא נדלקת — שגיאת וירטואליזציה

אם VMware מציג שגיאה כמו VT-x is not available או This host does not support Intel VT-x, הוירטואליזציה מושבתת ב-BIOS/UEFI. חזרו לשיעור 2 של המודול להוראות הפעלת Virtualization Technology ב-BIOS.

מסך שחור או “No bootable device”

ה-VM עולה אבל לא מוצאת מה לאתחל ממנו. הסיבות הנפוצות:

  • ה-ISO לא מחובר: לחצו לחיצה ימנית על ה-VM ב-Workstation, בחרו Settings → CD/DVD, וודאו שה-ISO עדיין מחובר ושה-checkbox Connect at power on מסומן.
  • סדר האתחול שגוי: עברו ל-Settings → Options → Boot Order וודאו שה-CD/DVD נמצא לפני ה-Hard Disk.

ה-VM עובדת לאט מאוד

שני גורמים נפוצים:

  • RAM לא מספיק: כבו את ה-VM, עברו ל-Settings → Memory, והגדילו ל-2 GB לפחות.
  • הקצאת יותר מדי RAM: אם הקציתם ל-VM כמות גדולה מדי, Windows עצמו “נחנק”. הכלל הבסיסי — אל תקצו ל-VM יותר ממחצית ה-RAM הפיזי שלכם.

שימו לב: VMware Tools (מנהלי ההתקן האורחים) משפרים משמעותית את ביצועי ה-VM, את חדות התצוגה ואת הגמישות בשינוי גודל החלון. ה-Tools מותקנים בתוך Guest OS לאחר ההתקנה הראשונית. נגדיר אותם במודול 2.

לא מצליחים ללחוץ בתוך ה-VM / העכבר לא עובר פנימה

לחצו פשוט בתוך חלון ה-VM כדי לתת לו פוקוס ולכוד את העכבר. אם העכבר לכוד בפנים ואתם רוצים לצאת — Ctrl + Alt. לאחר התקנת VMware Tools, העכבר יעבור בחופשיות בין ה-VM ל-Windows ללא לחיצה.

שגיאה “Could not open/create the virtual machine” בבחירת תיקייה

בדקו שיש לכם הרשאת כתיבה לנתיב שבחרתם. הימנעו מנתיבים עם תווים עבריים — חלק מגרסאות VMware אינן מטפלות בהם כהלכה.


סיכום

יש לכם VM עובדת עם Guest OS מותקנת — זו אבן הבניין הראשונה של המעבדה שלכם. מעכשיו, כל מה שתעשו ב-VM נשאר מבודד מ-Windows האמיתי שלכם: תוכלו להתקין, לנסות, לשבור ולשחזר — בלי סיכון.

השלב הבא הוא שיעור קצר על שימוש יומיומי במעבדה — נתקין VMware Tools (העתקה-הדבקה, עכבר חלק, תיקיות משותפות) ונסדר את שגרת העבודה, כך שתצאו ממודול 1 עם מעבדה מוכנה לשימוש מיידי. לאחר מכן נעבור ל-מודול 2, שם נצלול לתוך הגדרות החומרה של ה-VM — RAM, מעבד, רשת, ואחסון — ונבין כיצד לכוון את המכונה לצרכים שונים.

דיון

יש לכם שאלה, תיקון או הערה? הצטרפו לדיון. כדי לכתוב נדרשת התחברות עם חשבון GitHub.